פרי עטו

חיבתו של ישעיהו קרניאל לכתיבה עיתונאית התגלתה עוד משחר צעירותו בעת ששלח לעיתוניו של אב"י (הצבי, האור, השקפה) תרגומים מיידיש לעברית ועיבודים ליצירותיו של שלום עליכם בצד מאמרים נוספים פרי עטו.

לוגו עיתון "דאר היום"

ניכר כי סגנונו של שלום עליכם העניק לקרניאל השראה לכתיבתו הסאטירית וההיתולית כפי שבאה לידי ביטוי בעת שהחל לפרסם בשנת 1920 מדי שבוע פליטון בענייני דיומא בעיתון "דאר היום" בו התייחס לאירועי התקופה מזוויות רבות ומגוונות כדלהלן:

  • ירושלים – מראות רחוב, עדות, הווי והלכי רוח, תפקוד העיריה, דת ואמונה
  • המנדט והבריטים
  • יחסי יהודים- ערבים
  • הסכסוך המדיני באזור
  • מנהיגות ופוליטיקה ציונית – אישים, קונגרסים, ועד הצירים, הועד הלאומי, קק"ל, קרן היסוד, ההנהלה הציונית
  • תרבות וספורט
  • העברית והחינוך
  • רשמי מסע (בארץ ובחו"ל)
  • עיתונות, עיתונאים ואנשי רוח
  • כלכלה ויחסי עבודה, השרות הציבורי
  • הלכי רוח ביישוב העירוני והכפרי (ת"א, חיפה, צפת, טבריה, פ"ת, ז"י)
  • הלצות ודברי חידודין
  • אב"י

לוגו מבעד למסווה

הפליטונים פורסמו באופן סדיר ועקבי עד סוף 1928. הכותרת שנתן למאמריו היה "מבעד למסוה-שיעורים בהסתכלות". לאחר מכן נטל פסק זמן, ככל הנראה על רקע חילופי גברי בעריכת העיתון, ושב לפרסמם בקיץ 1931 תחת הכותרת "רפרופים בני יומא" ו"אמר עזמות" עד סוף 1933.

במהלך שנות עבודתו העיתונאית השתתף קרניאל בהוצאתם לאור של עיתונים היתוליים-ביקורתיים שראו אור בגיליונות בודדים כגון "הדרבן" מוסף היתולי לפורים שפורסם בחסות מערכת "דאר היום" וכן "התותח", "במערכה" ו"חמר גמל". עיתונים אלה כללו איורים קריקטוריסטיים ונשתמרו בגיליונות בודדים בלבד.

קרניאל נהג לחתום על המאמרים בשמו הספרותי "עזמות" אותו שאל מאלכסנדר אהרונסון שקדם לו בחבורת מייסדי "דאר היום" כפי שהעיד על כך בן אב"י בספרו האוטוביוגרפי.

הוא הרבה לבקר את ההנהגה הציונית ומוסדותיה ולא אחת שרבב הערות אישיות ששקפו את עמדותיו הפוליטיות בצד ביקורת על עמיתיו העיתונאים. מעל לכל בולטת קנאותו לשפה העברית ולמפעלם ההתיישבותי של "חובבי ציון" כבן לדור המייסדים.

בצד כתיבתו המקורית נתן ביטוי למכתבי קוראיו (אותם כינה "תלמידי") והביאם כלשונם תוך שהוא מעיר על הכתוב ומחווה דעתו בסוגיות השונות שנכתבו.

סגנונו העשיר נשען על בקיאותו בארון הספרים היהודי ובעיקר על הגמרא אך גם על היצירות של גדולי הסופרים העולמיים וקרבתו לנכסי תרבות (מוסיקה ותיאטרון) של היישוב בתקופת המנדט הבריטי.

העיתונאי והסופר אביגדור המאירי ייחס לקרניאל תרומה בעיצוב דעת הקהל הארץ-ישראלי בשנים בהן התפרסמו מאמריו, הלצותיו היו לשם דבר בקרב הציבור חובב הג'אנר ההומוריסטי והביקורתי.

היטיב לתאר את פעלו העיתונאי המנוח גבריאל צפרוני שאמר כי היה "הדרשן האזרחי של הגוש הלאומי" שהטיף למימוש חזון הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

מעבר לכתיבת פליטונים, שהיוו את הנתח העיקרי של יצירתו, נהג קרניאל, מעת לעת, לכתוב מאמרים בנושאים שונים ולרגל אירועים מיוחדים כגון דברי זיכרון והנצחה לדמויות ציבוריות שהלכו לעולמם ועניינים בעלי ערך ציבורי שנגעו לליבו. הוא פרסם מאמרים בביטאון תנועת "הבונים החפשיים" ובכתבי עת שונים שראו אור באותה עת.

בשנת 1938, לאחר שהעתיק את מגוריו לחיפה, השתתף בהוצאתו לאור של המקומון "הכרמל" בו כתב ג'אנר של שיחות חולין בענייני דיומא.

שער עיתון "הדרבן"

מאמרים

עיתונים היתוליים

דאר היום-פיליטונים

לחץ כאן להורדת מפתח נושאי לפיליטונים

במערכה-פיליטונים

©כל הזכויות לאתר שמורות לניר קרניאל. עיצוב: גיא ברייטמן. ליצירת קשר ניתן לפנות בכתובת מייל nirkarniel@gmail.com

החומר המפורסם באתר זה נעשה באישורם ובאדיבותם של המוסדות הבאים:

  • פרויקט העיתונות היהודית ההיסטורית של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א לאתר לחץ כאן
  • יד יצחק בן צבי
  • "קשר", כתב עת של המכון לחקר העתונות והתקשורת היהודית, אונ. ת"א
  • ארכיון העיר ראשל"צ
  • ד"ר עוזי אלידע, החוג לתקשורת באונ. חיפה
  • ארכיון בית אהרונסון, זכרון יעקב

כל הזכויות שמורות

www.000webhost.com